אין צורך בפעולה אקטיבית על מנת לרשום זכויות יוצרים.
זוהי זכות שניתנה ע”י המחוקק ליוצר בהבדל מפטנט, סימן מסחר או מדגם אותם יש לרשום ברשם  הפטנטים, מדגמים וסמני מסחר.

חוק זכויות היוצרים 2007, מגדיר כמה שימושים שחל איסור לבצע אותם ביצירה מוגנת, אלא רק בהסכמת בעל זכות היוצרים. השימושים האסורים ללא הסכמה הם: פרסום ראשון, שידור, ביצוע פומבי ועוד. על מנת להשתמש בכל יצירה, יש לאתר את בעל הזכויות ולקבל ממנו אישור בכתב לשימוש. מומלץ, בהמלצת עורך דין זכויות יוצרים לשמור תיעוד של האישור במידה ובעתיד תתעורר אי איזו שהיא בעיה

 

מה הסעדים שיכול לדרוש עורך דין זכויות יוצרים עבור לקוחותיו

בעל זכויות יוצרים, רשאי יהיה להגיש תובענה, באמצעות עורך דין זכויות יוצרים. במסגרת תובענה זו, התובע יהיה זכאי לסעדים שונים  ככל שיוכיח את תביעותיו לרבות סעדים כגון: פיצויים, צו מניעה וכדומה. התובע רשאי יהיה להוכיח את הנזק הנגרם לו וכן גם אם לא הוכיח, הנזק לא יעלה מעל לסכום של 100,000 ₪.יש למצוא עו"ד הבקיא בתחום הפרת זכויות יוצרים ודיני קניין רוחני. עוה"ד אורלי ספיר סחייק, עוסקת בתחום זה שנים ומייצג לקוחות רבים בבתי המשפט בנושאים כגון קניין רוחני וזכויות יוצרים וכן, עוסקת בגישור לפני ההליך של תביעות משפטיות.

בעל הזכות זכאי להגנה על זכות היוצרים שלו ביצירה לכל ימי חייו ולמשך 70 שנה לאחר מותו.

 

מה מוגן בזכויות יוצרים:

יצירה ספרותית, אומנותית, מוסיקלית או דרמתית, סיפורים, שירים, צילומים, ציורים, עיצובים גרפיים ,תוכנת מחשב, תוכנית אדריכלית או שרטוטים טכניים ועוד.

זכויות יוצרים הן ענף בקניין הרוחני, הכולל אגד זכויות לניצול הזכות ולהפיק מזכות היוצרים את התועלת הכלכלית הטמונה בה או להרשות לאחר לעשות כן ע”י הנפקת רישיון לשימוש בזכות.

מתן זכות יוצרים נועד לתת תמריץ ליוצר היצירה על מנת לגוון את עולם הביטויים והיצירה, דבר שיעשיר את החברה והציבור בכללותו.

 

זכות יוצרים הוכרה כזכות קניינית וזוכה להגנה גבוהה בבית המשפט.

קיים מתח בין זכות היוצרים לבין זכויות אחרות כגון: חופש הביטוי, הזכות לחופש המידע והזכות לחופש המסחר. על מנת שיצירה תזכה להגנה כזכות יוצרים עליה להיות מקורית ולעמוד בשלושה מבחנים: מבחן המקור, מבחן השקעה ומבחן היצירתיות.

מבחן המקור: שמקורה של היצירה יהיה היוצר.

מבחן ההשקעה: בכדי שיצירה תזכה להגנה בזכויות יוצרים היוצר נדרש להוכיח כי השקיע ביצירה מידה מינימלית של זמן ומשאב אנושי או אינטלקטואלי.

מבחן היצירתיות: שהיצירה תשקף ביטוי אינטלקטואלי של היוצר בדרגה של “כשרון או שקול דעת” מינימליים מצד יוצרה. יש לבחון את היצירתיות בבחינה סובייקטיבית, מהי כוונתו של היוצר בעת יצירת היצירה ולא בשלב המוצר המוגמר.

 

אין זכות יוצרים על רעיון אלא רק על דרך הביטוי של אותו רעיון.

נדרש שהיוצר השקיע ביצירה מידה כלשהי של יצירתיות ומקוריות. כלומר שהיוצר שקל שיקולים יצירתיים בעת יצירתה ואין זה משנה אם רואים ביצירה המוגמרת דבר “יצירתי” אם לאו. דיני זכויות יוצרים לא שופטים את התוצאה הסופית אלא את תהליך היצירה.

 

זכות יוצרים נחלקת לשניים: זכות כלכלית וזכות מוסרית.

זכות כלכלית ממנה מפיק היוצר את רווחיו כלומר מניעת העתקה. זכות היוצרים מגנה מפני העתקה. אין הגנה אבסולוטית על הביטוי המוגן. שניים שמגיעים לאותו ביטוי או ביטויים דומים של אותו רעיון מבלי שאחד ראה את יצירתו של השני, כל אחד מהם הוא בעל זכות היוצרים ביצירתו. הבעלות על זכות היוצרים מאפשרת ליוצר למנוע מאחר להעתיק את יצירתו ולהפיק ממנה את הרווחים הכלכליים. הזכות הכלכלית ניתנת להעברה על ידי הבעלים בהבדל מהזכות המוסרית.
הזכות המוסרית היא זכות אישית שאינה ניתנת להעברה ושיש לה שתי פנים: זכות היוצר למנוע סילופים, פגמים ושינוי צורה של יצירתו ופעולות פוגעניות אחרות ביצירתו שיש בהן פגיעה בכבוד היוצר או בשמו. וזכות ה”הורות” או הזכות לקבלת “קרדיט” בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות המקרה. כלומר, הזכות של היוצר שהיצירה תקרא על שמו כיוצרה. זכויות מוסריות מכבדות את הקשר האישי והרגשי בין היוצר ליצירתו גם לאחר שמכר את הזכויות הכלכליות ביצירה ואף אם אינו בעל זכות יוצרים ביצירה (כגון: עובד שייצר יצירה במסגרת עבודתו שאז המעביד הנו בעל זכות היוצרים).

הסעד בהפרת זכות יוצרים: בעל זכויות יוצרים שזכותו הופרה זכאי לצו מניעה למניעת המשך ההפרה ע”י קבלת צו מניעה מבימ”ש כנגד המפר – זהו הסעד המשמעותי של קטיעת ההפרה באופן מיידי. כמו כן זכאי בעל זכות היוצרים לפיצויים על הנזק שנגרם לו כתוצאה מההפרה. בעל הזכויות זכאי לבקש דין וחשבון על הרווחים שהפיק המפר מההפרה.
וזכות לקבלת פיצויים ללא הוכחת נזק בסכום של עד 100,000 ₪ בגין כל הפרה של זכויותיו.


קביעת הסכום נתון לשיקול דעת בימ”ש.

הסעדים הללו ניתנים גם בגין הפרה של זכות מוסרית ביצירה. ברור שהעתקת קטע מיצירה המוגנת בזכות יוצרים מהווה הפרה של זכות היוצרים. אך אם יש דרך אחת (או מס’ דרכים מאוד מצומצם) לביטוי אותו הרעיון – זה חריג וכאן נכנסת לידי ביטוי “דוקטרינת האיחוד”. דוקטרינת האיחוד קובעת כי במקרה שיש מפגש בין רעיון ואופן ביטוי של הרעיון, לא ניתן להפריד ביניהם. להווי הידוע דיני זכות יוצרים אינם מגנים על הרעיון אלא על דרך הביטוי שלו ולכן כשיש איחוד בין הרעיון לאופן הביטוי, לא תינתן ההגנה של חוק זכות יוצרים וזאת משום שמתן ההגנה בעצם ימנע מהציבור את השימוש באותו רעיון.

פס”ד הראשון שדן בדוקטרינת האיחוד נידון בע”א 513/89 פסק דין אינטרלגו שדן בהפרה של קוביות ה”לגו”. שם נקבע כי כאשר יצירה ניתנת באופן המוטבע בה, לביטוי במספר מצומצם של אפשרויות הבעה, אין הצדקה להעניק את ההגנה של דיני זכות יוצרים.

בפס”ד 1398/97 ירון מאיר נ’ אשר קנר נבחן שאלון באתר הכרויות והגיע ביהמ”ש למסקנה כי קטגוריות ושאלות רבות בשאלון התובע היו קיימות בשאלונים קודמים. בימ”ש קבע כי בחירת רשימת השאלות מעלה כי מרכיבי השאלות הן פועל יוצא מאופי הרשימה וכי מדובר ברשימה שיש בה ביטוי מוגבל לרעיון בדבר הצגת תוצאות סופיות של נתוני התאמה בין בני זוג ואשר על כן, מתן הגנה לרשימה כזו תקשה על העוסקים בתחום ההיכרויות. אם מתקבלת הסכמת הבעלים המקוריים של זכות היוצרים לא מדובר בהפרה, אולם בעל זכות היוצרים רשאי לבקש תמורה או תמלוגים בגין כל פרסום של היצירה הנגזרת.
יצירה נגזרת תהיה מוגנת בזכות יוצרים אם יהיו בה חלקים שיש בהם יצירתיות ומקוריות. ההגנה תינתן לרכיבים המקוריים ולא ליצירה המקורית.
כל אחד רשאי ליצור יצירה נגזרת ליצירה שהיא נחלת הכלל (כלומר, חלפה התקופה שהיצירה מוגנת). למשל: חב’ וולט דיסני עשתה עיבודים קולנועיים ליצירות בתחום ספרות הילדים שהזכויות בהן פקעו כגון: סינדרלה, שלגיה, היפה והחיה ובת הים הקטנה.

קרא עוד על רישום זכויות יוצרים…

לקבלת מידע נוסף ויעוץ משפטי בנושא ניתן לפנות למשרד
עו”ד אורלי ספיר סחייק בטלפון : 04-8528528   או להשאיר פרטים ואנו נחזור אליכם